<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ח</h1>
<h2>דף מח:</h2>
אין האשה מתקדשת אלא לרצונה, שנאמר (דברים כ"ד ב') והלכה והיתה משמעות המקרא [הוא] שמתקדשת מדעתה (רש"י יבמות י"ט ב' ד"ה קדושין), והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת, אבל האיש שאנסוהו שיקחנה בעל כרחו הרי זו מקודשת (ע"פ לשון רמב"ם אישות פ"ד ה"א) לאמימר, ולמר בר רב אשי אינה מקודשת כדאיתא בפרק חזקת הבתים (ב"ב מ"ח ב') והגאונים תופשין עיקר דברי מר בר רב אשי. יש לאיש לקדש נשים רבות כאחת והוא שיהיה בכסף שיקדש שוה פרוטה לכל אחת ואחת, ויש לאחת מהן או לאחר לקבל הקידושין על ידי כולן מדעתן (ע"פ רמב"ם שם).
<h2>דף נ.</h2>
גרסינן בפרק הניזקין (גיטין נ"ה ב' ורש"י) הבעל שמכר נכסיו ואחר כך כתבה אשתו ללוקח דין ודברים אין לי עמך והסכימה למעשיו וקנו ממנה אף על פי כן כשתבא לטרוף טורפת שהרי יכולה לומר מה שכתבתי כן נחת רוח עשיתי לבעלי (ע"פ רמב"ם אישות פי"ז הי"א). אבל בנתים המכירה קיימת כמו שאומר התלמוד בפרק האשה שנפלו (כתובות פ"א ב') דבעל בנכסים אי בעי לזבוני הכי נמי דלא מצי לזבוני, בתמיה. אבל אם קנו מן האשה תחילה שאין לה שיעבוד על מקום זה ואחר כך מכר אותו הבעל אינה טורפת אותו (רמב"ם שם). ומסקינן בפרק חזקת הבתים (ב"ב נ' א') דנכסי מלוג אין האשה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי הילכך אפילו קנו ממנה לבסוף המכר קיים.
